לדלג לתוכן

ריכרד קוהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במאמן כדורגל יהודי אוסטרי. אם התכוונתם לביוכימאי זוכה פרס נובל, ראו ריכרד קון.
ריכרד קוהן
ריכרד קוהן בשנות השלושים, סמוך לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה
ריכרד קוהן בשנות השלושים, סמוך לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה
ריכרד קוהן בשנות השלושים, סמוך לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה
מידע אישי
לידה 27 בפברואר 1888
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביוני 1963 (בגיל 75)
רוטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריכרד קוהן (בגרמנית: Richard Kohn, 27 בפברואר 1888 - 16 ביוני 1963), שנודע בכינוי "דומבי" (הוד רוממותו), או "דומבי הקטן" היה שחקן ומאמן כדורגל יהודי אוסטרי. שיחק שש פעמים במדי נבחרת אוסטרו הונגריה, בראשית המאה העשרים, כקשר התקפי ואף הבקיע שני שערים. התפרסם בעיקר בזכות היותו מאמנן של אחדות מקבוצות הכדורגל הידועות ביותר באירופה שלפני ואחרי מלחמת העולם השנייה, ובראשן מועדון הכדורגל ברצלונה, פיינורד רוטרדם, "המועדון היהודי" באיירן מינכן ואחרות.

המאמן שהוביל את באיירן מינכן ב-1932 לזכייתה הראשונה באליפות גרמניה וזה שהוביל את פיינורד לשתי זכיות באליפות הולנד, ב-1936 וב-1938[1].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1888 למשפחה יהודית ממוצא הונגרי, בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1904, כשהיה בן 16 התחיל את קריירת המשחק שלו בקבוצת Athletiksport וינה (WAC). חמש שנים אחר כך היה שותף, כקשר התקפי במסגרת אתלטיק ספורט וינה, לניצחון הראשון אי פעם של קבוצה אירופאית קונטיננטלית על קבוצה אנגלית מקצוענית, קבוצת סנדרלנד. כעבור כחמש שנים נוספות, בהן זכה גם לתואר "מלך השערים", עבר לשחק באותו תפקיד בקבוצת הפאר ההונגרית של אותן שנים מ.ט.ק. בודפשט, תחת שרביטו של מי שנחשב למאמן הטוב ביותר באירופה דאז, האנגלי ממוצא אירי ג'ימי הוגאן. מהוגאן הוא למד את יסודות מקצוע מאמן הכדורגל ועימו ועם קבוצתו אף זכה כמה פעמים באליפות הונגריה. בתקופה זו הוא קיבל את כינויו "דומבי" ("הוד רוממותו"), ממעריציו ההונגרים והכינוי הזה ליווה אותו לאחר מכן במהלך הקריירה הספורטיבית שלו כולה, הן כשחקן והן כמאמן.

קוהן הופיע ושיחק תחת מדי נבחרת אוסטרו-הונגריה שש פעמים וכבש שני שערים[2][3], לרבות השתתפות במשחקי אולימפיאדת סטוקהולם (1912)[4].

ב-1920 נטש את המשחק עצמו והחל לאמן, תחילה באורוגוואי, ואחר כך בגרמניה, בה אימן את הרטה ברלין. הוא היה זה שהניח את היסודות לעלייתה של האחרונה לגמר אליפות גרמניה שש פעמים במהלך אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, אף כי אז הוא כבר עבר לאמן את גראדאנסקי זאגרב (הגלגול הקודם של דינמו זאגרב של היום). את גרדנסקי הוביל קוהן לגמר אליפות ממלכת יוגוסלביה ב-1925, אבל בשל הפסדה בגמר לקבוצת SK Jugoslavija הוא הודח וחזר לאמן לזמן קצר באוסטריה ובגרמניה.

בפברואר 1926 מונה בפעם הראשונה למאמן מועדון הכדורגל ברצלונה למשך שנה, אימן אחר כך קבוצות אחרות, בדרך כלל בהצלחה ניכרת וב-1930 מונה למאמן באיירן מינכן. בתקופה זו כבר היה אחד המאמנים הידועים ביותר בכל אירופה וככל הנראה גם אחד ממקבלי השכר הגבוה ביותר.

קוהן אימן את באיירן מינכן כשלוש שנים והוביל אותה ב-1932 לאליפות גרמניה, לראשונה בתולדותיה, אבל הצלחתו לא הועילה לו עם עליית הנאצים לשלטון בראשית 1933. הוא הודח יחד עם נשיא באיירן היהודי אף הוא קורט לנדאואר ובספטמבר 1933 שמחה ברצלונה לקבלו שוב לשורותיה כמאמנה.

תקופתו השנייה בברצלונה לוותה בביקורת קטלנית מצד הקטלאנים, ותוך שנה הוא מצא עצמו מאמן את פ.צ. בזל בשווייץ וב-1935 התקבל לראשונה כמאמנה של פיינורד רוטרדם.

קוהן אימן את רוטרדם חמש שנים בהצלחה מסחררת. הוא הוביל אותה לאליפות הולנד ב-1936 ופעם שנייה ב-1938 ואז רדפו הנאצים אחריו כשכבשו את הולנד במאי 1940. זכייתה של רוטרדם באליפות הולנד באותה שנה הייתה כבר תחת השלטון הנאצי, כשקוהן עצמו כבר איננו מאמן את הקבוצה אלא מסתתר מחשש לחייו כיהודי.

קוהן שרד את אימי השואה, מסתתר כל העת ובסיום מלחמת העולם השנייה עלה שוב מהמחתרת בהולנד וב-1951 חזר לאמן את רוטרדם. במשך כחמש שנים הוא אימן את הקבוצה לסירוגין עד 1956, עת פרש לגמלאות.

ביוני 1963 נפטר, בן 75 במותו.

לאחר מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כחודש אחרי פטירתו של קוהן, ב-13 ביולי 1963 נערך משחק פרידה לכבודו, בין באיירן לרוטרדם.
  • ב-1997 נקרא ברוטרדם, רחוב ריכרד דומבי (Richard Dombistraat), על שמו.
  • ב-2013, שנת החמישים לפטירתו, ערכה באיירן כוריאוגרפיה מיוחדת לזכרו בעת משחק ליגה עם שטוטגרט.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על ריכרד קוהן, באתר xtratime
  2. ^ על ריכרד קוהן, באתר Footballdatabase
  3. ^ ריכרד קוהן, באתר European football database
  4. ^ ריכרד קוהן, באתר הרשמי של הוועד האולימפי הבינלאומי


מאמני ברצלונה
בארו (1917) • גרינוול (1917-23) • ספאונסר (1923-24) • פוזוני (1924) • קירבי (1924-26) • קוהן (1926-27) • פורנס (1927-29) • בלאמי (1929-31) • גרינוול (1931-33) • קוהן (1933-34) • פלאטקו (1934-35) • אוקונל (1935-40) • פלאנס (1940-41) • רמון גוסמאן (1941-42) • נוגס (1942-44) • סמיטייר (1944-47) • פרננדס (1947-50) • ליורנס (1950) • דאוצ'יק (1950-1954) • פופו (1954-55) • פלאטקו (1955-56) • בלמניה (1956-58) • הררה (1958-60) • רבאסה (1960) • ברוצ'יץ' (1960-61) • אוריסאולה (1961) • מירו (1961) • קובאלה (1961-63) • גונסלבו (1963) • אלברס (1963-64) • סאסוט (1964-65) • אולסן (1965-67) • ארטיגס (1967-69) • סגר(ז) (1969) • בקינגהאם (1969-71) • מיכלס (1971-75) • וייסויילר (1975-76) • רואיס(ז) (1976) • מיכלס (1976-78) • מולר (1978-79) • ריפה (1979-80) • הררה (1980) • קובאלה (1980) • הררה (1980-81) • לאטק (1981-83) • רומרו(ז) (1983) • מנוטי (1983-84) • ונבלס (1984-87) • אראגונס (1987-88) • יוהאן קרויף (1988-91) • רשאק(ז) (1991) • קרויף (1991-96) • רובסון (1996-97) • ואן חאל (1997-2000) • סרה פרר (2000-01) • רשאק (2001-02) • ואן חאל (2002-03) • דה לה קרוס (2003) • אנטיץ' (2003) • רייקארד (2003-08) • גוארדיולה (2008-12) • וילאנובה (2012-13) • ראורה(ז) (2012-13) • מרטינו (2013-14) • אנריקה (2014-17) • ואלוורדה (2017-20) • סטיין (2020) • קומאן (2020-21) • צ'אבי (2021-)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ריכרד_קוהן&oldid=38896732"